מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן מפרסם היום (רביעי) דו"ח מיוחד על התנהלות מערכת אכיפת החוק במהלך ההתפרעויות והלינצ'ים בערים המעורבות בזמן מבצע "שומר החומות". בדו"ח מצביע המבקר על שורה ארוכה של ליקויים מערכתיים משמעותיים וקורא למערכת לפעול לתיקונם.

כזכור, בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות, התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. במהלכן נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים.

על פי הדו"ח, בחינה של אירועי שומר החומות מלמדת על ליקויים משמעותיים שנפלו בפעילות המשטרה – לקראת האירועים ובמהלכם, בהיערכותה לאירועי הפרות סדר רב-זירתיים בכלל ובערים המעורבות בפרט ובמוכנותה אליהם. המבקר מצביע על פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, אשר תרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם אירועי שומר החומות. פערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה. 

בדו"ח נכתב כי ליקויים ופערים אלו מקשים מטבע הדברים על המאבק בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי בעיתות שגרה, ויש בהם מעין קיבוע של נקודת פתיחה שלילית להתמודדות עם אירועי הפרות סדר עתידיים, אם יתרחשו. משום כך הם "מחייבים חשיבה יסודית ומעמיקה בתחומי בניין הכוח והפעלתו, במערכת הביטחון בכלל ובמשטרה בפרט".

צפו בעיקרי דו"ח המבקר:

המבקר מצא כי בשנים 2018-2020, תחנות המשטרה בערים המעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני ולא טיפלו בהקשר הלאומני שלהם.

על פי הדו"ח, הפעילות בערים המעורבות נשענה במידה רבה על תגבורים, פעילות נרחבת של המפקדות המשימתיות, שוטרים שמסופחים באופן זמני לתחנות, והסתמכות על שוטרי שח"ם (שירות חובה במשטרה) ומתנדבים.

מחסור בשוטרים

הדו"ח מצביע על מחסור בשוטרים לאיוש מלא של ניידות. בפברואר 2021 נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בלוד, עכו וביפו – ועלה כי יש מחסור של צוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות. בלוד חסרים 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו חסרים 29 (11%) שוטרים ובסה"כ חסרים 71 שוטרים. עוד עלה כי מקרב הצוותים הפועלים בתחנות, כ-74% בממוצע הם צוותים המוגדרים "חסרים", כלומר הצוות שבניידת מורכב משוטר קבע ושוטר שח"ם או מתנדב. 

רכזי המודיעין אינם דוברים ערבית

במועד הביקורת נמצא כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מיפו ושלושה מעכו אינם דוברי השפה הערבית. תשעה רכזי מודיעין מאותן תחנות לא שולבו במחזורי ההכשרה ללימוד השפה הערבית, אף שכשליש מהתושבים באותן ערים משתייכים לאוכלוסייה הערבית.

חוסר מענה

במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים להתרחשות אירוע שומר החומות, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה, ודאי לא בטווחי זמן רלוונטיים. הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. עוד על הפערים במענה המשטרתי ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שעד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו 3 אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש.

ליקויים תפקודיים במערך המודיעין

לפי דו"ח המבקר, באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים, לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם, ולהזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. 

ליקויים הנוגעים לבניין הכוח המודיעיני ולהפעלתו פגעו במוכנות המשטרה וביכולתה להתמודד עם האירועים. מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט. הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. לא גובשה תמונת מודיעין משקפת, שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים.

עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני, והייתה מוגבלת בהיבטים של היקף מידע, איתור מקורות והבנת הקשרים רשתיים. למשטרה לא עמדו יכולות מלאות לניטור מידע רשתי, שהיו דרושות לאיתור איומים. בנסיבות אלו נפגעה קשות יכולת המודיעין המשטרתי להתריע מראש על האירועים ולספק מודיעין רלוונטי במהלכם.

לא פעלה מערכת להפקת מודיעין גלוי

במשך תקופה של יותר מעשרה חודשים, מ-1.7.20 ועד אירועי שומר החומות במאי 2021 – לא פעלה מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי. המערכת הותקנה שוב רק לקראת סופם של אירועי שומר החומות ולא הייתה בשלה להפעלה במהלכם. 

עוד מצא מבקר המדינה כי המשטרה לא הפעילה מערך איסוף שיתמקד בנושא הסדר הציבורי. במסגרת זו המשטרה לא הקצתה רכזי מודיעין בהיקפים הנדרשים לכיסוי תחום הסדר הציבורי בכלל ובערים המעורבות בפרט, לא פעלה בהיקפים הנדרשים לאיתור מקורות בנושא זה ולהפעלתם, לא הכווינה מקורות קיימים לאיסוף מידע בתחום הסדר הציבורי, ולא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית בתחום הסדר הציבורי.

הגורמים לא הכירו את נוהל חלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ

בביקורת עלה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב"כ לא הכירו את הנהלים הכתובים בנושא חלוקת האחריות בין שב"כ לבין המשטרה בנוגע לאיסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי – לא את הנוהל המשותף משנת 2004, לא את הגרסה השנייה לנוהל המשותף מהשנים 2016 – 2018, ובפרט לא את דרך הסדרת שיתוף הפעולה וגבולות הגזרה בין הארגונים, בדגש על חלוקת האחריות המודיעינית.

עוד עלה כי התייחסויות המשטרה ושב"כ משקפות פערים עובדתיים בנוגע לנוהל המשותף שנועד להסדיר את תחומי האחריות של שני הגופים בכל הקשור למודיעין בתחום הסדר הציבורי, כנדרש בהחלטת הממשלה משנת 2004, ולשיתופי הפעולה בין הארגונים. פערים אלו מחדדים את הצורך בגיבושו ובתיקופו של נוהל מעודכן. כך, בפרט משעלה כי הנוהל, שכלל לא היה מוכר ולא ידוע לגורמי הפיקוד במשטרה ובשב"כ, לא סייע למלא את החסר היסודי שהיה בעניין זה במהלך השנים ובמהלך אירועי שומר החומות.

לא הוגדרו נושאי התפר בין אירועים פליליים ללאומניים

עוד עלה בביקורת כי לאורך השנים לא הוגדרו נושאי התפר או החפיפה בין אירועים פליליים לבין אירועים לאומניים – ביטחוניים, ולא שורטטו גבולות גזרה ותחומי אחריות בין המשטרה והשב"כ בהקשר זה. 

עמדת שב"כ הייתה להפריד בין אירועים פליליים לאירועים לאומניים. את ההתמודדות עם התחום הפלילי ביקש השירות להותיר, באופן בלעדי, באחריות המשטרה. אירועי שומר החומות לימדו כי עמדה זו לא התמודדה עם המורכבות הנובעת מסוגיית הממשק שבין התחום הפלילי לתחום הלאומני, והיא יושמה בלי שניתן מענה להחלטת הממשלה משנת 2004 שבה נקבע כי מתחייבת הסדרת הממשקים בין המשטרה לשב"כ בתחום המודיעין הנוגע לסדר הציבורי.

השב"כ זיהה מגמה, אך התמקד בבירה

לפי הדו"ח, בחודשים שקדמו לאירועי שומר החומות זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, בשירות העריכו כי האירועים שהתרחשו בפועל הם מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים.

עוד נמצא כי שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו. עלה כי בפעילות שב"כ בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות הוא נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה.

המשטרה לא נערכה

בביקורת עלה כי המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות ולפגיעות בנפש וברכוש, כפי שהתרחשו בזמן אירועי שומר החומות. בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם האירועים שפרצו לאחר מכן, ובוודאי בשלבים הראשונים. 

המשטרה לא הגיבה כראוי

עלה כי בימים הראשונים לאירועי שומר החומות, שבהם היקף האירועים ועוצמתם היו גבוהים, לא העמידה המשטרה את כוח האדם הנדרש להתמודדות עימם.

כך, הוקצו למחוז ירושלים ב-10.5.21 כוחות תגבור בהיקף של כ-1,414 שוטרים, מהם כ-524 שוטרי יסמ"ג, תוך גריעה מסדר הכוחות של המחוזות האחרים. במועד פרוץ אירועי שומר החומות בעיר לוד כ-57% משוטרי היסמ"ג – כוח עיקרי, משמעותי וחיוני להתמודדות עם הפרות סדר – לא עמדו לטובת מחוז מרכז.

המבקר קובע כי מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים.

כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד ב-10.5.21 עמדה על כ-25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. כוח המשטרה שנכח בעכו ונערך להפגנה ב-11.5.21 היה קטן מדי ומנה 58 שוטרים בלבד, שרובם לא היו מצוידים ולא מוכשרים להתמודדות עם הפרות סדר. עד ליום 12.5.21, כעבור יומיים מפרוץ האירועים ומהתפתחות הפרות סדר ותקריות קשות, לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב רלוונטית המשקפת את היקפם ואת עוצמתם של האירועים. לפיכך חל עיכוב בגיבוש המענה המבצעי ובפריסת הכוחות הנדרשים להתמודדות עימם. 

בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד ב-10.5.21 הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל לא היה בו די (ב-11.5.21 עמדו כוחות המשטרה בלוד על כ-236 שוטרים, בהם כ-105 שוטרי יסמ"ג) להתמודדות עם היקף האירועים ועם עוצמתם, וודאי שלא בימים הראשונים להתרחשותם. כך, ב-11.5.21 התרחשו בלוד תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם.

פריסת כוח המילואים הושלמה רק כשבוע לאחר ההנחיה 

צבירת סדר הכוחות והתגבור בשטח נמשכו ימים מספר, וזאת בין היתר על רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים. הנחיה ראשונית לגיוס מילואים יצאה כבר ביום 8.5.21. לאחר שזו הוקפאה יצאה בקשה לגיוס מילואים חלקי ביום 11.5.21, ובקשה מעודכנת שתביא לגיוס כולל של יחידות המילואים של מג"ב יצאה ביום 12.5.21. אלא שפריסת כוחות המילואים בשטח הושלמה רק במוצאי שבת 15.5.21, כשבוע לאחר ההנחיה הראשונית בעניין, וכשלושה ימים לאחר המועד שנקבע בהנחיית ראש הממשלה לתחילת פעולתן בשטח.

לוח הזמנים שבו המשטרה צברה ופרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הדרוש. בכך נשללה בפועל האפשרות להיעזר בכוחות המילואים להתמודדות עם הפרות הסדר בפרק הזמן שבו היו נחוצים ביותר, בימים הראשונים לאירועים, כשהיקף התקריות ועוצמתן היו בשיאם.

מוקד מאה כשל: אלפי שיחות ללא מענה

עוד בדו"ח: בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021) – שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה – לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. "במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים".

מחוסר ניכר בציוד

עוד נמצא כי המשטרה לא הייתה מצוידת בהלימה לתרחישי הייחוס שהיא הגדירה לעצמה. כך, על פי תרחישי המשטרה נדרשה היערכות להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום, אלא שהמלאים היו רחוקים מלשרת את היעדים האלו.

כפועל יוצא מכך המשטרה התייצבה לאירועי שומר החומות כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות (במחוז חוף אזל מלאי אמצעי לפיזור הפגנות – אלפ"ה כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים), ובפערים ניכרים באספקת אמצעי קשר (כך, במפקדה המשימתית בלוד היה חוסר בהיקף של כ-20 מכשירי קשר) וציוד מיגון לכוחות בשטח (באירועי שומר החומות היה מחסור כללי בציוד מיגון אישי לשוטרי סיור, לרבות קסדות ואפודים. במחוז מרכז היה מחסור בציוד מיגון אישי, במפקדת מג"ב חוף היה חוסר תמידי בציוד מיגון עיקרי, גם בתחנת עכו היה מחסור בקסדות ובחליפות מיגון, במחוז תל אביב לא היה מיגון לניידות ולרכבי סיור, וגם במיגון כלי הרכב ביחידות מג"ב התגלו חוסרים).

יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. "פערים אלו פגעו בזמינות הכוחות, הגבילו את יכולותיהם, פגעו בתפקודם וביכולת השליטה והפיקוד על האירועים, היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים". 

פעילות המשטרה באירועי חירום בכלל, ובהתרחש הפרות סדר רב-זירתיות, בפרט, נסמכת במידה רבה על יחידות המילואים של מג"ב. בפועל, לרשות כוחות אלו לא עומדים הציוד והאמצעים שיאפשרו להם למלא את ייעודם. 

כך, המשטרה הקצתה ציוד רק ל-8 מתוך 20 פלוגות המילואים של מג"ב; קיים מחסור ניכר במספר כלי הנשק האישיים העומדים לרשות הלוחמים ביחידות אלו (כך, כדי לחמש לוחמי מילואים של מג"ב קיבלה המשטרה מצה"ל כ-500 רובים), קיימים פערים גדולים במספר כלי הרכב ואמצעי הקשר המשמשים אותם בפעילותם (כך, על פי התקן, לטובת 16 פלוגות מילואים של מג"ב צריכים לעמוד 64 כלי רכב, ובפועל היו במאגר 32 בלבד).  

חוסר אחידות בנתונים ביחס למספר העצורים

בנוסף, אין אחידות בנתוני המשטרה בנוגע למספר העצורים. יש פער של כ-1,000 עצורים בין נתוני חטיבת החקירות (כ-3,200) לנתוני מדור מחקר וסטטיסטיקה (כ-2,200). 

מספר המעצרים וכתבי האישום מועטים ביחס להיקף האירועים

כמו כן, מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים בהם. 

כך, על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ-3,200 אנשים, ואילו כתבי אישום הוגשו נגד כ-574 חשודים בלבד (18% מכלל העצורים). בערים עכו, לוד ויפו נעצרו כ-276 אנשים, והוגשו כתבי אישום נגד כ-90 חשודים (33%), מהם כ-48 חשודים הועמדו לדין בעבירות טרור (27%), בעבירות ממניע של גזענות (16%) ובעבירת טרור עם מניע גזעני (11%). 

לא נאספו ראיות ועצירים השתחררו ללא כתב אישום

בנוסף, נמצאו פערים בנוגע ליכולות התיעוד של המשטרה, ובכלל זה ביכולתה לאסוף ראיות צילומיות נגד חשודים במעורבות באירועי הפרות הסדר. כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי ערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו כתבי אישום נגדם בגין השתתפותם בהפרות הסדר.

פיצויים לנפגעים

באירועי שומר החומות נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני ש"ח. בכ-880 מקרים שולמו לנפגעים מקופת המדינה פיצויים בסכום של כ-33 מיליון ש"ח, והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום נגד כ-574 מעורבים. אולם במרבית המקרים זהות המזיק אינה ידועה או שלא ניתן לקשור בקשר סיבתי בין המעורב שהשתתף במהומות ובין נזקים מסוימים שנגרמו. לעמדת היחידה לאכיפה אזרחית, במועד סיום הביקורת היקף הנזק שניתן לתבוע בהליך אזרחי מכ-55 מעורבים בשל נזקים שגרמו מסתכם בכ-4.5 מיליון ש"ח. עד למועד סיום הביקורת עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה ולהשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעים.

המבקר אנגלמן: "חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מסר: "ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר חומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה. אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל. 

לדבריו "ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב"כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח, בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה – שב"כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים". 

התגובות:

משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם קיימה המשטרה לאחר מבצע 'שומר החומות'. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.

שוטרי משטרת ישראל פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כלל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת, או צבע עור, וכך היה גם במהלך מבצע 'שומר החומות'. במהלכו פעלה המשטרה בכוחות מתוגברים בכל רחבי הארץ, על מנת למנוע אירועי אלימות והפרות סדר, במטרה להציל חיי אדם ולשמור על שלומו וביטחונו של הציבור כולו.

עם תחילת התרחשות האירועים והתגבשות תמונת המצב שכללה מספר זירות רב וחריג של אירועי הפרות סדר וירי מרצועת עזה, תוגברו הכוחות ובוצעו כל הפעולות הנדרשות על מנת לטפל באירועים במקומות בהם התרחשו אירועי הפרות סדר אלימות. בין היתר בוצעו הסטות של הכוחות בהתאם להערכות מצב ולזמינותם, הוקמו מפקדות משימתיות, תוגברו הכוחות וגויסו 20 פלוגות מילואים מג"ב שמנו כ-2,000 לוחמים.

מתחילת האירועים בוצע הליך סדור של גיבוש תמונת מצב ברמה ארצית. בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. פריסת הכוחות בתחילת האירועים התבססה על הערכת מצב והמודיעין שהיה קיים. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות.

חטיבת המודיעין הציגה הערכת מצב מודיעינית אמינה, עדכנית ומקיפה אשר הדגישה את תמונת המודיעין בהתבסס על מידע שהיה באותו זמן נתון. ככל שתמונת המודיעין השתנתה, הרי שהמשטרה פעלה בהתאם לכך.

כחלק מהפקת הלקחים נבנתה תכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים השונים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם. הוקמה בין היתר מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף שכל ייעודה לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. בתחום המודיעיני התקבלו מספר החלטות שנועדו לחזק את היקף האיסוף המודיעיני והיכולת לגבש תמונת מצב. כמו כן בוצעה עבודת מטה עם הארגונים הביטחוניים הרלוונטיים למוכנות ותיאום לקראת התקופה המרכזת בתוכה צבר אירועים בעלי טריגרים לשנת 2022.

ממפלגת הציונות הדתית בתגובה לדו"ח מבקר המדינה על אירועי "שומר החומות": "מדו"ח המבקר עולים פערים וליקויים משמעותיים בהיערכות והתנהלות גורמי אכיפת החוק בכלל ומשטרת ישראל בפרט ביחס לאירועי "שומר החומות". יחד עם הצורך המיידי לשפר את ביצועי גורמי אכיפת החוק בנושא, חשוב להכיר בבעיה השורשית של אובדן משילות, הרמת ראש והקצנה לאומנית של ערביי ישראל. רק ממשלה ימנית, לאומית וציונית תוכל באמת להכיר בבעיה, לעקור אותה מהשורש, ולהבטיח משילות אמיתית וביטחון לכל בית בישראל".

בתגובה לדו"ח מבקר המדינה בנושא "שומר החומות" וערים מעורבות נמסר מהמשרד לביטחון הפנים: במהלך השנה האחרונה בוצע במשרד לביטחון פנים ובמשטרת ישראל תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר חומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים.

עם כניסת השר עמר בר-לב לתפקידו, לאחר "מבצע שומר חומות", בוצעו בהנחייתו סדרה של עבודות מטה, תחקירים, תהליכי למידה, תירגול ושיפור על מנת להפיק את הלקחים מאירועי שומר חומות ולזקק מתוכם תכניות מפורטות לביצוע מיידי. נושא המוכנות לאירועי הפרות סדר ברמה הלאומית ולמוקדי חיכוך פוטנציאליים בתוך החברה הישראלית הוגדרו במסגרת יעדי המדיניות של השר, ומתוכן הוכתבו תהליכי ביצוע במשרד לביטחון פנים, במשטרה, ובמערכות ביטחון פנים נוספות.

ראשי שדולת א"י בכנסת ח״כ יואב קיש וח״כ אורית סטרוק, בתגובה לדו"ח המבקר על אירועי שומר החומות: חובה לקרוא את הנתונים הקשים שחושף דו"ח המבקר לא רק באופן פרטני, אלא גם ובעיקר בהיבט של התמונה הכללית הגדולה. התמונה הכללית היא קריאה-שגויה של מפת-האיומים הניצבים בפני מדינת ישראל, והעדר-הבנה שהאיום הפנימי, איום ההסתה וההתקוממות הלאומנית של חלק מערביי ישראל – הוא תרחיש-יחוס לא פחות חמור מהאיומים החיצוניים.

כל גורמי הבטחון שגו בקריאת המפה בהיבט הזה, ועכשיו מוטל עליהם לתקן זאת, ולהיערך מחדש בהתאם, הן בהקצאת כוחות ומשימות, והן ובעיקר בשיתוף פעולה מערכתי, בהיבטי מודיעין ומניעת הסתה. בידינו לתקן את הטעות, ומחובתנו לעשות כן״.

התייחסות השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, לדו"ח מבקר המדינה: דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום, הוא עדות לכך שמערך ביטחון הפנים של מדינת ישראל לא היה מוכן וערוך לתרחיש הקשה שהתפתח בתוך המדינה במהלך מבצע "שומר החומות. את המחיר שילמה מדינת ישראל, ושילמנו כולנו, במהלך מבצע "שומר החומות". עם כניסתי לתפקיד השר לביטחון הפנים, זמן קצר לאחר האירועים הקשים, היה ברור לי שאסור שהמאורעות אותם חווינו במהלך "שומר החומות" יחזרו על עצמם.